האם

בעידן

לישראל

הנוודות

יש עתיד

הדיגיטלית?

האם לישראל יש עתיד בעידן הנוודות הדיגיטלית?

לתכנת ממעלה מצפה לבון, לנהל קמפיינים למרגלות הר ארבל, לעבוד אל מול הרי אדום או נוף הכנרת ולסיים את הערב בבר השכונתי של מצפה רמון או במעיינות החמים של חמת גדר. איכשהו זה נשמע קצת פחות סקסי מ"לטייל בעולם ולהרוויח כסף מהלפטופ", אבל מי שמבין ששביל ישראל מסוגל להציע למטיילים מפגשים מרתקים, נופים מרהיבים וחוויה מעצימה שנותנת fight לטיול הגדול – יקדים להבין שנוודות דיגיטלית מקומית בגרסה "הציונית" שלה, היא התשובה הנגישה לחלום ניתוק הגבולות הגיאוגרפיים.

העולם הדיגיטלי מאפשר לעבוד מכל מקום כמעט, לטשטש גבולות בין טיול, פנאי ועבודה, ולהעשיר את חוויית החיים. מדוע, אם כך, כולם מדברים על נוודות דיגיטלית, חולמים נוודות דיגיטלית, אבל משום-מה רק מעטים אורזים תיק ולפטופ ונוסעים להגשים את החלום המשותף לרבים?

 

 

למה כל כך הרבה אנשים מתקשים להגשים את חלום הנוודות הדיגיטלית?

 

1. הנכונות להעניק לגיטימציה להקרבת ההווה לטובת עתיד של חוסר וודאות וסיכוי (כזה או אחר) לחופש פיננסי – היא לדעתי הסיבה העיקרית להתמוגגות החלום. שלא כמו הסטרטאפיסטים של "העולם הישן" או המליונרים שחונכו על הקרבה ארוכת-טווח שמקדשת את האמצעים, את זרעי החלומות על עתיד כלכלי נטול דאגות, טיולים מסביב לעולם ו- 4 שעות עבודה בשבוע קשה מאוד לשתול על קרקע שניזונה ממתודולוגיות של עולם ישן, פחד, מירוץ סביב המשכורת, מרדף אחרי רמת חיים שאף פעם לא משביעה רצון, הישרדות וצמיחה איטית. אין זמן מתאים יותר מעכשיו בשביל להגשים את חלום הנוודות הדיגיטלית ולהתפתח בתוכו, ולא עם הפנים נשואות אליו. נוודות דיגיטלית זה למעשה מה שקורה כשמשווק שותפים או סוחר באמזון מבינים שהעבודה הקשה אף פעם לא נגמרת והם פשוט רוצה להתחיל לחיות.

2. ההשלמה עם היעדר איזון בית-עבודה (Work-life balance), שמאפיינת באופן גורף כמעט כל בית-אב בישראל, מהווה חסם משמעותי ביכולת שלנו לקרוא תיגר על ניהול הזמן "של פעם" וליצור לעצמינו איכות חיים עשירה, בלי לפגוע בפרנסה או בפרודוקטיביות העבודה, ובלי ייסורי מצפון. 

3. בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים יש נטייה להמעיט בערכו של המינגלינג העסקי הפיזי. בעוד שחברות ענק מעודדות את העובדים להגיע לכנסים מקצועיים ותערוכות, להתערבב, להקשיב, ללמוד ממתחרים, לייצר פגישות עם לקוחות פוטנציאליים ולייצר לימונדה מפירות המינגלינג העסקי האפקטיבי – היעדר מתן חשיבות לנטוורקינג, תכונה המאפיינת את קהילת היזמים ש"עובדים מהבית", מצמצם את קשת ההזדמנויות שלהם לשיתופי פעולה ממנפים, פוגע בזרימת המידע ומעכב את ההתקדמות שלהם על לוח משחק החיים.

4. חיי הנוודות הדיגיטליים הם נפלאים אך מתלווים אליהם לא מעט אתגרים, חששות וקשיים. נווד דיגיטלי שמשוטט ברחבי העולם נדרש לא פעם להתמודד עם חוסר וודאות מורט עצבים, עם WiFi עולם שלישי ועם שולחן עבודה מאולתר ולא תמיד נוח, כמו גם עם חיפוש מתמיד להוזלת עלויות, מחסום שפה וגעגועים לבית, למשפחה ולאוכל המערבי (שלא לומר הישראלי). ובדיוק כפי שלא כולם יכולים להכיל את סגנון העבודה-חיים הקונבנציונלי מ9:00 עד 17:00, כך גם חיי הנוודות הדיגיטלית לא מתאימים לכל אחד. אפילו בעינייהם של החולמים הנאמנים ביותר, שפנטזיית הנדודים בוערת בכל רמ"ח עצמותיהם, מהלך העזיבה מצטייר לעיתים כצעד נועז מדי או כזה מתנגש עם נסיבות חיים ממסדות אחרות, כמו זוגיות טובה.

הצלחתי לקלוע?

בכל אופן, המזל שלנו הוא שטיול בכל העולם, בין אם למטרת ביזנס ובין אם למטרת פלז'ר, עוזר להבין כמה ישראל היא מקום טוב לחיות בו. אנשים אמנם מתלוננים על יוקר המחיה ומחירי הנדל"ן, אבל ברחבי העולם יש מי שחי עדיין בלי גישה למים, חשמל, סלולר וחיבור לWiFi. להוסיף לזה את העובדה שאפילו במדינות עולם שלישי המטיילים והנוודים הבורגנים מקפידים לנצל את מיטב כספם לטובת תענוגות שמקורן בעיקר בעולם המערבי, והרי ש – כמעט מבלי לשים לב – "דירגנו" את ישראל כיעד עם פוטנציאל לא ממומש שיש לו הרבה מאוד מה להציע לקהילת הנוודים הדיגיטליים.

אז האם לישראל יש חלק בעתיד הנוודות הדיגיטלית?

 

1. תנאים – מזג האוויר המדהים שמאפיין את ארצינו הקטנטונת, הנופים מעוררי ההשראה בעלי האופי המגוון, הכלכלה הטובה ביחס ליעדים פופולאריים אחרים ברחבי העולם, ואיכות החיים הבכלל לא רעה בארץ – מדרגים את ישראל כאטרקטיבית לנוודים, על סמך רשימת הצרכים התועלתניים הנמדדת על ידי חברי הקהילה.

2. עלויות – ערי פריפריה בישראל הן כנראה היחידות בעולם שהקרבה לנכסים טבעיים, כמו ים או נוף מרהיב, לא מקפיצה את ביקוש המחייה בהן (ובהתאם את המחיר) לראש רשימת הביקושים. עבור קהילה גמישה שקובעת את קצב התניידותה כפונקציה של הוזלת עלויות ומחפשת אחר פתרונות שהייה ומחייה לא יקרים לאורך זמן – הפוטנציאל ברור.

3. בחירה – אם אחד מכל מאה יזמים דיגיטליים בישראל יצא מהבית, יוותר על הבוקסר ועל אזור הנוחות, ישתחרר מהקיבעון המחשבתי להקרבה ארוכת-טווח (שלא עולה בקנה אחד עם מטרות הנוודות הדיגיטלית) ויפעל בדרכים שמקדשות את המטרה ומעודדות את הגשמתה – תתפתח בארץ תרבות מקומית, עשירה ומגניבה של נוודים דיגיטליים איכותיים, תומכים ומשגשגים.

4. נגישות – שביל ישראל ככל הנראה לא מהווה תחליף מושלם לטיול הגדול בדרום אמריקה או במזרח, אבל מטיילי השביל נוהגים לסכם את מסעותיהם לאורך הארץ, על אף התרחשותם במרחק קצר מהבית, כחוויה מעצימה שרב בה הנסתר על הגלוי. גם אם רוב הישראלים לא מתרגמים בראשם את חלום הנוודות הדיגיטלית להזדמנות לעבוד בתחילת השבוע מבקתה על הר געש כבוי ברמת הגולן ובשארית השבוע ממשרד נייד אל מול חופה המרהיב של שמורת הטבע הבונים – העובדה שמדובר בהחלטה לא מחייבת שאינה תולשת אותם ממרכז החיים, מהמשפחה ומהחברים, שניתנת ל"תיקון" בקלות, שלא מאלצת אותם להתמודד עם מחסום שפה, אקלים לא מוכר, מטבע חדש, מגבלות טכנולוגיות ומטבח אקזוטי שלא לטעמם – עשויה לגרום להם לחשב מסלול מחדש.

אהבת? שתף 

Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook

יחד נהפוך את השגרה לחוויה מדהימה

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support