כמה זה עולה:

עבודה מהבית VS.

חופשת-עבודה בישראל VS.

נוודות דיגיטלית בעולם

כמה זה עולה: עבודה מהבית VS. חופשת-עבודה בישראל VS. נוודות דיגיטלית בעולם?

איך המוח שלכם חושב?

אם אתם עובדים מהבית ומדי פעם עושים בדיקות כדאיות כלכליות להגשמת חלום הנוודות הדיגיטלית שלכם – אולי הגיע הזמן לנער את המודעות הכלכלית שלכם ולחבר אותה לערכים של העולם החדש. או במילים אחרות: תתקדמו.

איך, לאן, למה? רגע, אני אענה על הכל בהמשך, אבל קודם, כדי להבין מה (באמת) מונע מאיתנו להתקדם – צריך ללכת קצת אחורה.

60 שניות על

הערכים על פיהם אנחנו מבססים את קבלת ההחלטות שלנו, כצרכנים, מאז ראשית הזמן, התפתחו מאוד במאה האחרונה, ויצרו חלוקה של ארבע תקופות-זמן עיקריות באבולוציית הכלכלה: כלכלה סחורות, כלכלת שירותים, כלכלה חווייתית וכלכלה טרנספורמטיבית.

אנסה לתאר את השינוי התפיסתי שלנו לגבי מוצר בודד (קפה) על פני ציר הזמן:

בראשית הזמן היינו סוחרים בפולי קפה בעלות מינימלית של כמה אגורות.

עם הזמן התחילו לטחון עבורינו את הקפה ולמכור לנו את המוצר המוכן כשירות, בעלות של כמה שקלים נוספים.

החל משנות ה90 ועד היום אנחנו צורכים, את אותו קפה, בבתי הקפה בכל העולם, בעלות אקספוננציאלית יותר גבוהה מהעלות המוצר עצמו, בתמורה לחוויות וזכרונות.

  • ובעתיד? אולי (מי יודע) נחבר את צריכת הקפה לעולם הרוח וההתפחות ונצרוך אותו כחלק מחווייה טרנספורמטיבית, במאות שקלים, בגלל הפוטנציאל שלו לשפר את הרווחה הפיזית והרגשית שלנו.

חזרה להווה

בימינו, כחלק מהכלכלה הטרנספורמטיבית המתהווה, פיתחנו מוכנות לשלם יותר (אקספוננציאלית) עבור חוויות שמשנות (לטובה) את הדרך בה אנו חיים ועובדים, ואנחנו מקפידים לצרוך (או לשאוף ל) איכות חיים, מותרות ואיזון פנאי-עבודה.

עבודה מהבית VS. חופשת-עבודה בישראל VS. נוודות דיגיטלית בעולם: אז כמה זה עולה לנו?

על רקע הכלכלה הטרנספורמטיבית והאיפשור של המאה ה-21, התפתחו סגנונות חיים חדשים, דינאמיים ומעוררי השראה וסקרנות.

✈️ רוצים לדעת כמה עולה לנהל חיי נוודות דיגיטלית בעולם?
🏠 מה המחיר שאנחנו משלמים על "חלום העבודה מהבית"?
🌎 והאם נוודות דיגיטלית בישראל היא תחליף ראוי ומשתלם ל"דבר האמיתי"?

יצאתי לבדוק.

אגב, ההנחות המוקדמות (ע"פ מדגם של 30 אנשים) היו כי נוודות דיגיטלית במדינות עולם שלישי ובמזרח אירופה זו האופציה המשתלמת ביותר, לאחר מכן עבודה מהבית ובתחתית רשימת הכדאיות – נוודות דיגיטלית בישראל.

מה אתם חושבים?

הנה סיכום ההוצאות החודשיות, ובסופו המסקנות:

(1) חופשת-עבודה של חודש בישראל

הוצאות לינה (בדורמס, חדרים פרטיים ובתי מלון)

0

שקלים

הוצאות משרד (כולל אוכל)

0

שקלים

דלק

0

שקלים

חנייה

0

שקלים

אוכל, שתייה, אטרקציות

0

שקלים

סה"כ

0

שקלים

דגשים שחשוב לקחת בחשבון:

🏡 לינה:
בחלק מהלוקיישנים בחרתי להתפנק בחדרים פרטיים או בחדרי מלון. עשיתי חישוב תיאורטי, אם הייתי ישנה בחדרים משותפים ובעלויות מינימליות לכל אורך המסע, עלויות הלינה שלי היו מסתכמות ב-3334 ש"ח. כמו כן, אם הייתי סטטית בלוקיישן פריפריאלי למשך כל החודש, הייתי יכולה לשכור דירה בAirbnb ולשלם פחות מ-3000 ש"ח (ואז גם ההוצאות על ההוצאות על האטרקציות היו קטנות וככל הנראה גם הוצאות האוכל, כיוון שהייתי יכולה לעשות קניות לטווח הארוך).

☕️ משרד:
שימו לב שעלות משרד נייד במהלך חודש זה, יורדת מעלות השכרת שולחן בopen space של מתחם עבודה משותף במרכז הארץ (למשל, במשרדי WeWork שולחן חם מתומחר לפי 600 ש"ח בחודש), בהתחשב בעובדה שהעלות מגלמת גם הוצאות אוכל ושתייה שהזמנתי במקומות מהם עבדתי (בתי קפה / הוסטלים / מתחמי עבודה).

🚗 דלק:
במשך 35 ימים – דילגתי בין 35 לוקיישנים שונים. זו הסיבה שהוצאות הדלק כל כך גבוהות. אבל, בחישוב מהיר, מדובר על פחות מ-30 שקלים בממוצע ליום. לכן, אם תנדדו בין ארבעה או חמישה לוקיישנים בלבד מדי חודש – הוצאות הדלק לא ירקיעו שחקים. יתרה מזאת, אם "תתקעו" במקום אחד למשך חודש שלם – הוצאות הדלק שלכם יהיו אפסיות.

⚓️ חנייה:
הנתח הארי (90%) מהוצאות החנייה, באופן ממש מפתיע, נגזר משהייה בערים הגדולות – יומיים בחיפה ושלושה ימים בירושלים (בתל אביב התניידתי בתחבורה ציבורית). אם תוותרו עליהן ותתמקדו בלוקיישנים מחוץ לאזורי הביקוש – הוצאות החנייה שלכם יהיו מזעריות.

🍔 אוכל:
חושבו לפי 3 ארוחות ביום. כולל מצרכים שקניתי בסופר (מהיום למחר, בלי יכולת לקנות להמשך השבוע) ובישלתי בהוסטלים, ארוחות שאכלתי בחוץ וארוחות שאכלתי/בישלתי עם דולב (כלומר, לפי חישוב של 2 אנשים).

🎳 אטרקציות:
כולל גלישת סאפ, סקי חולות, סיור מדבר לילי, סיור שקיעה, טיולים, אלכוהול וחיי לילה.

💰 סה"כ עלות חופשת-העבודה בפחות מ-10,000 שקלים, עם פוטנציאל לממן יעד סטטי בעלות של כ-4880 ש"ח.

(2) חודש נוודות דיגיטלית ביעד במזרח אירופה

הוצאות לינה (בדורמס, בהוסטלים)

0

שקלים

הוצאות משרד

0

שקלים

דלק ותחבורה ציבורית

0

שקלים

אוכל, שתייה, אטרקציות (לא כולל שופינג)

0

שקלים

נלוות (אינטרנט וסים מקומי, ביטוח, עמלות המהרה)

0

שקלים

סה"כ (לא כולל טיסה ליעד, ציוד מיוחד, ויזה)

0

שקלים

דגשים שחשוב לקחת בחשבון:

🏡 לינה:
הוצאות הלינה חושבו לפי עלות ממוצעת למיטה בחדר משותף בהוסטל. ניתן להוזיל את הוצאות הלינה ע"י שכירות קבועה, בעלות של כ-1300 ש"ח ביעד שנבדק, או ליהנות מלייף סטייל הנוודות הדיגיטלית "all the way" וללון ב-coliving space בעלות של כ-6100 ש"ח (1700$).

☕️ משרד:
עלות המשרד החודשי נמדדה לפי הזמנת קפה ו/או קפה ומאפה ו/או קפה וסנדוויץ לסירוגין (לא כולל ארוחות).
גישה למתחם עבודה משותף ביעד עולה כ-70 ש"ח ליום, בכניסה חד פעמית, כ-50 ש"ח ליום בשימוש שבועי או כ-25 ש"ח ליום במנוי חודשי (אלו כ-725 שקלים בחודש).

🚗 דלק ותחבורה:
שימו לב שהוצאות הדלק אפסיות כיוון שמדובר על יעד (מרכזי, הכל במרחק הליכה) סטטי למשך חודש שלם. כרטיס חופשי-חודשי לתחב"צ ביעד עולה כ-110 שקלים, וכמובן שהשכרת רכב / חנייה / טיסות פנים או חוץ אינן נלקחות בחשבון במקרה זה.

🍔 אוכל:
שהייה בחו"ל, גם לתקופות ארוכות, לרוב מעודדת אותנו לאכול יותר "בחוץ". אז נכון, האוכל זול ונגיש יותר (לאכול בחוץ יעלה לכם 16-30 ש"ח בממוצע) אך הפיתוי לאכול בחוץ, בסוף החודש, עולה לנו יותר מאשר לקנות מצרכים ולבשל בעלות מינימלית. נ.ב – במקומות כמו קיבוץ ענבר, אילת ואפילו חיפה – אכלתי ארוחה ב20-30 ש"ח.

🎳 אטרקציות:
כמו בקטגוריית האוכל, הפיתוי (לטוב ולרע) לבזבז, לקנות, לצאת, לגלות, לחקור את היעד עולה, בסוף חודש, לא מעט כסף במצטבר. כשהמחיר יורד – כמות הצריכה שלנו עולה.

👻 נלוות:
התוספות הבלעדיות למימון חיי נוודות בחו"ל, כמו אחזקת אינטרנט וסים מקומי, ביטוח, ובגלל התשלום בכסף שאינו ישראלי – גם שער המרה ו/או עמלת המרה.

💰 סה"כ עלות חודשית עומדת על 5957 ש"ח, בלי לכלול את מחיר הטיסה אל היעד (ואולי חזרה), את עלות ויזת/אשרת הכניסה, חיסונים, ציוד מיוחד ושאר ההוצאות החד פעמיות. חודש כזה פוטנציאלית יכול להסתכם גם בפחות מ-5000 שקלים, או בעלות שעולה על 10,000 שקלים (אם הולכים על כל החוויה ובוחרים ללון ב-coliving space ולשכור משרד ב-coworking space).

(3) עבודה מהבית, מדירה בראשון לציון

שכ"ד חודשי, כולל חשבונות (חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט)

0

שקלים

הוצאות משרד (בתי קפה)

0

שקלים

דלק

0

שקלים

חנייה

0

שקלים

אוכל

0

שקלים

נלוות (מיט-אפים, סדנאות, חד"כ, רכישות באינטרנט)

0

שקלים

אטרקציות (חיי לילה, אירועים, טיולים)

0

שקלים

סה"כ

0

שקלים

דגשים שכדאי לקחת בחשבון:

🏠 שכ"ד:
הוצאות שכר הדירה חושבו לפי דירת 2.5 חדרים (לזוג) בראשון לציון, בחודש מאי 2018. באזור אחר / בעיר אחרת אפשר להוזיל את הוצאות הדיור לכ-2000 שקלים.

☕️ משרד:
עלות המשרד החודשית נמדדה לפי ישיבה בבתי קפה, כולל שתייה ולעיתים גם אוכל.
בעבר שילמתי 351 ש"ח בחודש עבור גישה למתחם עבודה משותף בנס ציונה (מרחק של כ-6 קילומטרים נסיעה לכיוון, מדרום ראשון לציון). קיימת אפשרות להשכיר שולחן בopen space במתחם עבודה משותף בתל אביב (במרחק מינימלי של 15 קילומטרים לכיוון) בעלות מינימלית של 600 שקלים בחודש.

🚗⚓️ דלק וחנייה:
הוצאות הדלק והחנייה גבוהות במיוחד בגלל הצורך להגיע לתל אביב לפחות שלוש (עד שש) פעמים בשבוע למרכז.

🍔 אוכל:
היתרון הבריאותי בעבודה מהבית הוא ביכולת לבשל ולצרוך מזון ביתי ממצרכים שנרכשו בסופרמרקט גדול.

👻 נלוות:
עבודה מהבית מחייבת יציאה יזומה מכותלי הדירה למטרת מינגלינג חברתי ועסקי, אינטראקציה חיצונית "עם העולם", שוברי שגרה וכו'. ההוצאות הנלוות לוקחות בחשבון מנוי חודשי לחדר כושר ומימון סדנאות, הרצאות ומיט אפים. נוסף על כך, מגורי קבע מעודדים רכישה של "פיצ'יפקס" ולכן ההוצאות הנלוות כוללת בזבוזים בebay וamazon.

🎳 אטרקציות:
לפי בילוי עם חברים אחת לשבוע, ארוחת ערב מפנקת אחת לחודש, אירוע (יומולדת/משפחתי) אחת לחודש וטיולים/ים בסופי שבוע.

💰 סה"כ עלות חודשית עומדת על 7109 ש"ח, לא כולל הוצאות גדולות חד פעמיות (או לעיתים רחוקות) שיש לקחת בחשבון באחזקת דירה (החל ממכשירי חשמל, ריהוט ומצעים, ועד לרטבים, תבלינים, קפה, תה, אקונומיקה וכו'). כאמור, העלות החודשית גמישה לכאן ולכאן בהתאם למקום המגורים (ניתן לחסוך כ-2000 ש"ח על מחייה מחוץ לאזורי הביקוש), בהתאם לשגרת העבודה (מימון שולחן או משרד פרטי במתחם עבודה משותף, גם הזול ביותר, עלול להגדיל את העלות החודשית), ובהתאם לאופי הבזבזני ביחס למשמעת העצמית (בזבזנות או חסכון בהוצאות פייפל, פזרנות או מיקוד בבחירת המיט-אפים והסדנאות).

בואו נקפוץ למסקנות

עד כה, ההנחות המוקדמות אומתו וגילינו שאכן נוודות דיגיטלית במזרח אירופה משתלמת יותר מעבודה מהבית, וזו עדיפה כלכלית על פני חיי נוודות דיגיטלית בישראל. זה כמובן לא מפתיע אתכם (או אותי), אבל אתם מוכנים לפאנץ'?

כ-70 ימים לקח לי להשלים את התחקיר. להגדיר את מטרות התחקיר; לקבוע את הקטגוריות; לאסוף את הנתונים; לתשאל; לחקור; לקבץ את המספרים בטבלאות אקסל; ולשלוף מהם מסקנות. ואחרי 70 ימים, המסקנה הכי משמעותית שהגעתי אליה היא שבדיקת הכדאיות הזו בכלל, אבל בכלל, לא רלוונטית! 

רגע, רגע, רגע, רגע. מה?

משנים את חוקי המשחק: ברוכים הבאים לתקופת הכלכלה הטרנספורמטיבית

אתם מוזמנים להסתכל על המספרים היבשים ולהסיק מהם מסקנות, אם תרצו, אבל זוכרים שבתחילת הפוסט שאלתי אתכם איך המוח שלכם חושב? אז העניין הוא כזה: מראשית הזמן הורגלנו לחשוב במונחים של עלות מול תועלת. כמה עולה לי לקנות מצרכים לעוגה ולהכין אותה מאפס? כמה עולה לי לקנות עוגה מוכנה ישירות מהמאפייה?

אבל היום? התשוקה לטרנספורמציה ושיפור, בעידן של אפשרויות בלתי מוגבלות והגשמה עצמית, מרחיקה אותנו מדפוסי חשיבה כלכלית "מיושנים" ומלמדת אותנו להתנות את ההחלטות הצרכניות שלנו בשאלה המשקפת חשיבה לטווח הארוך – "כמה (ערך) זה שווה לי?, ולא – "כמה (כסף) זה עולה לי?".

בעולם החדש, התהליך הטרנספורמטיבי משמעותי לנו כל כך הרבה יותר מהמספרים שמאחוריו, שלכסף כבר אין את המילה האחרונה בקבלת ההחלטות שלנו. לכן, בדיקת כדאיות כלכלית כזו בין סגנונות החיים – כמו זו וכמו כל אלו שאתם נוהגים לערוך ככלי לקבלת החלטות לעיצוב אורח החיים שלכם – ככלל, מיותרת.

אם אתם לא מאמינים לי, חישבו על הצעירים שנרשמים לבינתחומי (IDC) בעלות הגבוהה פי שלושה מתואר מסובסד באוניברסיטה "רגילה", או על הנוודים הדיגיטליים שבוחרים לחיות במתחמי coliving ביעדים שונים בעולם, בעלות הגבוהה לפעמים פי ארבעה(!) מהשכרת דירה בAirbnb. למה לדעתכם הם עושים את זה?

אז כמה זה *באמת* עולה לנו?

לפני התאוריה שלי, בעידן הכלכלה הטרנספורמטיבית, על כל תועלת שאנו מקבלים מסגנון החיים שבחרנו לחיות, אנחנו משלמים מחיר הנמדד בעלות אלטרנטיבית ובעלות הלייף-סטייל. כלומר, מחירה של תועלת מסוימת נמדד ע"פ מחיר התועלות האלטרנטיבות שנזנחו לטובת תועלת זו, וע"פ המחיר שגובה אותו לייף סטייל.

בואו נפשט את הרעיון באמצעות דוגמא:

כמה עולה לניצן דירה באחת מהשכונות הצעירות והססגוניות ביותר בת"א, פלורנטין? נכון, בערך 4000 שקלים לחודש, אבל כמה – פלורנטין כסגנון חיים – *באמת* עולה לה?

במונחים של עלות הלייף סטייל – זה עולה לה במבנה ישן, בטינופת ברחובות, הצפות בחורף, רעש תמידי וצפיפות, זה עולה לה בנסיעות באוטובוס ובאפשרות להחזיק רכב להתניידות אל מחוץ לעיר, בפיתויים גדולים לצרוך פנאי ולחיות את הרגע, אולי בזוגיות, וגם ביכולת שלה לתכנן את העתיד.
במונחים של עלות אלטרנטיבית – זה עולה לה בטבע ומרחב, בדירת קרקע עם גינה קטנה, בחלום על מטבח גדול ומאובזר, בשלושה חודשים במזרח ואפילו בטיול מסביב לעולם.

למה, על אף כל אלו, ניצן – כמו רבים אחרים – בכל זאת נכונה לפתוח את הארנק ולשלם את העלות, הגבוהה (4000 שקל בחודש!) עבור דירת 2 חדרים במבנה ישן ובשכונה מטונפת וצפופה, במקום לטייל בעולם, בחצי מהסכום?

למה? כי פלורנטין תומכת בסגנון החיים שלה.  למעשה, ההחלטה של ניצן לחיות בפלורנטין – כחובבת כלבים ואמנית ששואפת להפיק סדנאות אמנים או לפתוח חנות מעצבים קטנה – מנותקת מהחישוב ה"מיושן" של עלות מול תועלת (כמה זה עולה לי?), ומחוברת מאוד לערכים של העולם החדש (כמה זה שווה לי?). במילים אחרות: ניצן גרה בפלורנטין כי היא מוכנה לשלם את עלות הלייף סטייל ואת העלות האלטרנטיבית (מוכנה לוותר) על מנת לתמוך בסגנון החיים אליו היא שואפת, וכן, בסדר, זה גם עולה לה 4000 שקלים בחודש. לטובת מי לרשום את השיק?

לא מה שחשבתם: מסקנות מחודשות

בואו נשבור קצת סטיגמות.

👊 אנשים שעובדים מהבית וחוששים להגשים את חלום הנוודות הדיגיטלית בעולם, אבל באותה נשימה מצהירים שנוודות דיגיטלית בישראל "יקרה" מדי ביחס ל"דבר האמיתי", לא מבינים מהי עלות אלטרנטיבית.

העלות האלטרנטיבית שלהם, במקרה הזה, היא לא ויתור על חיי נוודות זולים ומלאי הרפתקאות מסביב לעולם (כי הם כנראה בכל מקרה לא יגשימו את הלייף סטייל הזה בקרוב), אלא ויתור על שגרה חיים-עבודה דינאמית, מאוזנת, מלאת עניין והזדמנויות בלוקיישנים מעוררי השראה ברחבי ישראל (כי הם נותנים לכסף להגיד את המילה האחרונה).

עלות הלייף סטייל שלא פעם הם משלמים על השיקול הכלכלי הזה היא חיי נוחות (או פחד), שיעמום, בדידות ותסכול.

👊 לא, מסע נוודות דיגיטלית בישראל הוא לא חלופה מושלמת לנוודות דיגיטלית בעולם, בדיוק כפי שטיול בשביל ישראל זו אינה אלטרנטיבה מושלמת לטיול בדרום אמריקה אחרי הצבא. אבל! בחיפוש אחר תועלות מסוג: קהילה, פרודוקטיביות, יזמות, שאפתנות, הגשמה, טשטוש גבולות, איזון פנאי-עבודה, גילוי עצמי, התפתחות אישית, חוויית חיים מיוחדת ובלתי ידועה מראש – מסע נוודות דיגיטלית בישראל הוא בהחלט חלופה לניהול העסק שלכם מהבית. מה גם, שנוודות דיגיטלית בישראל, בהשוואה לנוודות בעולם, משתלבת בהרמוניה עם נסיבות החיים (זוגיות, קרבה למשפחה, שייכות, מרכז חיים משמעותי) ולא דורשת וויתור.

אם בכל זאת בחרתם להישאר ולעבוד מהבית, זה בגלל שהשלמתם עם עלות הלייף סטייל (שיעמום, בדידות, WiFi במחיר של קפה ומאפה, הסחות דעת, חוסר יכולת to get shit done) והחלטתם לוותר (לספוג את העלות האלטרנטיבית) על חווייה טרנספורמטיבית מחוץ לאזור הנוחות (או הפחד) שלכם, בכל קונסטלציה שהיא, בלי קשר לעלות הכלכלית.

👊 חושבים שלחיי נוודות דיגיטלית בעולם המחיר הנמוך ביותר? חישבו שוב. הפעם לא על העלות הכלכלית של יום בחיי נווד דיגיטלי בצ'אנג מאי, אלא על עלות הלייף סטייל (מינימליזם, התמודדות עם אתגרים, WiFi של עולם שלישי, היעדר תשתיות, מחסום שפה, קשיי התאקלמות בתרבות זרה, הסתגלות) ועל העלות האלטרנטיבית (ארוחות שישי עם המשפחה, בילוי משותף עם החברים, זוגיות יציבה, יציבות באופן כללי, תחושת ביטחון – גם אם מזוייפת, צבירת רכוש – גם אם לא לצורך, מקום שאפשר לקרוא לו "שלי", שגרה).

במקרה שלי, ההארה שסגנון חיים כזה הוא אכן priceless (כלכלית) אבל את המחיר האמיתי (במונחי עלות הלייף סטייל והעלות האלטרנטיבית) אני לא מוכנה לשלם – היא שהביאה אותי לגלות את ישראל כיעד עם פוטנציאל בלתי ממומש לחופש, איזון, אתגר, הזדמנויות ויצירת תנאים יוצאי דופן.

לא בכדי, אגב, הנוודות הדיגיטלית של היום כבר לא מדברת רק על מינימליזם ו"התכלבות", אלא מציעה לאמץ לייף סטייל קהילתי-יוקרתי כחלק מתוכניות, כמו  Remote Year או Nomad Cruise, או ממתחמי מגורים משותפים (coliving) ברחבי העולם.

👊 שמעתם פעם על אשליית המטרופולין התל אביבי? כנראה שלא, כי זה מונח שאני תבעתי לעצמי בראש אחרי כמה חודשים בהם גרתי מחוץ לתל אביב, כדי לחסוך בהוצאות השכירות, אבל קרוב מספיק בשאיפה לנהל את הביזנס שלי משם 3-4 פעמים בשבוע ועל הדרך ליהנות מהווייב התל אביבי. לחיים קרוב לתל אביב, אבל לא ב-תל אביב, יש מחיר. כלכלית – הוא זול יותר, אבל במונחים החשובים באמת לעולם החדש? הוא קריטי!

עלות הלייף סטייל מגלמת בתוכה עמידה ממושכת בפקקים (גם אנשים שעובדים מהבית צריכים לפעמים לצאת ולהתמודד עם סיר הלחץ של איילון) שגורמת לתסכול, לבזבוז זמן ולפגיעה בפרודוקטיביות, והעלות האלטרנטיבית מתפקעת מצחוק משאנשים שחושבים שאם הם גרים 15 קילומטרים בלבד מהעיר הגדולה, כדי לחסוך "קצת" כסף – הם יחוו את אותם הווייבים של מי ש"משלם את המחיר המלא".  

👊 נקודה קטנה גם על עלות, פרופר, as we all know it: כשעורכים בדיקת כדאיות כלכלית בין כמה חלופות, חייבים להשוות תפוחים לתפוחים. כלומר, שימו לב שבתחקיר, כמו בחיים, הרבה פרמטרים לא נלקחו בחשבון.

לדוגמא:

> זמן. שווה כסף, לא? ובכן, כמה זמן לוקח לנווד דיגיטלי במקסיקו סיטי לדלג מנקודה A לנקודה B, בהשוואה לנווד דיגיטלי ברמת הגולן שמעוניין לדלג את אותו המרחק בין שני נקודות? הנוחות והנגישות ביחס למדינת עולם שלישי – עולה כסף.

> תדירות הדילוג. בחופשת-עבודה של 35 ימים בישראל דילגתי בכל יום (בכל יום!) בהשוואה לחלופות שנדגמו במצב סטטי (בלוקיישן קבוע). מעבר לעובדה שאנחנו חיים במדינה שמחיר הדלק בה הוא מהגבוהים בעולם, תראו לי נווד דיגיטלי שמסתובב אי-שם בעולם ומדלג בכל יום (אם אתם מכירים תפוח כזה – נוכל לבחון את הסוגייה מחדש ולקבל תמונת מצב מדוייקת יותר).

> הוצאות חד פעמיות. נוודות דיגיטלית בעולם כרוכה במימון כרטיס טיסה (כיוון אחד או הלוך-חזור), אשרות/ויזות ושאר בירוקטריה, חיסונים, ביטוחים ועוד, בעוד שחיי עצמאות ועבודה מהבית דורשים מן הסתם אחזקת דירה, וכחלק מזה רכישת ריהוט, מכשירי חשמל, מוצרי ניקיון וגם מוצרי מזון לטווח הארוך כמו רטבים, קפה ותה וכן הלאה.

שיעורי בית

עכשיו, כשאתם מבינים מה באמת מונע מכם, כצרכנים, לקבל החלטות שיתמכו בסגנון החיים שלכם – האם אתם יודעים לקבוע כמה (באמת) עולה לכם לקבל החלטה ומה המחיר (האמיתי) שאתם מוכנים לשלם עבור התועלות המופקות ממנה?

אהבת? שתף 

Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook

יחד נהפוך את השגרה לחוויה מדהימה

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support